משפחת נחשון





חזרה


בחורף תשל"ה נולד אברהם ידידיה נחשון בקרית ארבע. היה זה חורף קשה, התינוק נולד במרפאה בקרית ארבע.
  לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו. שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים לחברון, שנערכה במסירות נפש ובנסיון לקיים חיים יהודיים מלאים בעיר האבות.
  כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. (מות בעריסה) "האם השכולה החליטה שכשם שבנה נולד בקרית ארבע ולא בבית חולים וכשם שבנה אברהם ידידיה היה הנחשון בקיום ברית המילה במערה מאז שחרור חברון, מן הראוי שבנה גם יהיה הראשון להקבר בבית העלמין בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט.
 וכך יצא טנדר עם מנין בחורים בדרך חברונה. בצומת קרית ארבע עצרו חיילים את השיירה והחלו בחיפושים אחר ארון מתים, שכן ניתנה להם פקודה מלמעלה, מראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר הבטחון שמעון פרס.
 ירדה שרה מן הטנדר, פתחה את דלתותיו ואמרה אל המפקד --
הנה המת מוטל לפניך!

 ביקשו שיניחו להם לעבור בכבוד ולקבור את הילד,אך המפקד ניסה לדבר אל ליבה של שרה. 'הרי את חברון יחזירו ומה תעשי אז?' 'אני מבינה אותך, קבלת פקודה ואתה ממלא אותה. אבל גם אני קבלתי פקודה מגבוה, וגם אני רק ממלאה אותה...' אמרה.
  בכביש ליד הצומת ראתה האם שלא יניחו לה לעבור... והיא מצידה הודיעה למפקד שתלך ברגל עד חברון. אמרה ועשתה. שרה התחילה ללכת וגופת בנה בזרועותיה. מפקד המחסום התקשה לעצור אותה בסיטואציה שיצרה, וגילגל את הידיעה לשר הביטחון. שר הבטחון שהבין שהאם עקשנית ביותר, נתן הוראה שיניחו לאם לעבור ולקבור את בנה בחברון כרצונה".
  משנקבר הילד, נוצר הצורך לערוך שמירה סדירה בבית העלמין מחשש כי תוצא גופת הילד ויחולל קברו.
 ניתן לומר שקבורתו של אברהם ידידיה בחברון יצרה את הנוכחות היהודית במקום. תחילה בשמירות יום ולילה. לצורך זה התחילו להלך ברחובות חברון אף באמצע הלילה. דבר שלפני כן היה מקובל כבלתי אפשרי וכמסוכן.