הסיף של הפחה חזרה

מעשה שהיה במערת המכפלה. פעם בא שר של דמשק לחברון, תיבנה ותכונן במהרה בימינו אמן. והלך למערת אבותינו, עליהם השלום. ראה חלון למעלה במערה, נתן ראשו בתוך החלון לראות האבות ונפל הסיף מחגורתו למטה. וסיף זה היה שווה ממון הרבה. ציווה השר לאנשיו שירדו למערה להביא הסיף שלו. ירדו למערה כמו שלושים איש ומתו.  
   משראה כך, שלח אחר השמש של המערה, והוא גוי, ואמר לו: "שמש אתה ויודע ענייני המערה, לכך דורש אני ממך שתוציא לי את הסיף שלי". אמר לו השמש: "קרא ליהודים והם מוציאים לך את הסיף!" והוא רצה להמית על-ידי כך את היהודים, אלא שהקדוש ברוך הוא בטובו הגדול עשה להם ביום ההוא נסים ונפלאות.  
   שלח השר אחר כל החכמים של חברון ואמר להם: "הוציאו לי הסיף שלי!" מה עשה הרב של חברון?- היה שמש בעיר, זקן ועני. אמר לו הרב "רד והבא את הסיף של השר!" אמר לו השמש: "מפחד אני לירד למערה". אמר לו: "אל תפחד, לך וטבול והחלף שמלותיך ורד. אני ערב אותך!" הלך השמש היהודי ועשה כמו שאמר לו הרב. קשרוהו בחבל והורידוהו לעיני השר ולעיני אנשיו, וכל היהודים עומדים ורואים.  
   ירד השמש למערה ובידו נר של שעווה. ראה את אברהם ושרה יושבים. אמר לו אברהם: "למה ירדת? יי אמר לו השמש: "אדוני! גלוי וידוע לפניך כל המעשה..." ונפל ונשק ידיו ורגליו. אמר לו אברהם אבינו, עליו השלום: "קודם כל קח האנשים האלה והוציאם". הלך וקשרם אחד אחד בחבל, ומשכום והעלום לחוץ. אחר-כך הלך השמש אצל אברהם אבינו ואמר לו: "אימתי יבוא משיח צדקנו?" השיב לו: "אל תשאל שאלה זאת! אין אנו רשאים לגלות…"  
   עוד אמר לו אברהם אבינו להשמש: "רוצה אני לגלות לך דבר. ואם לא תספר-יוסיפו לך על ימיך עוד ארבעים שנה, וגם תוליד בן בזאת השנה, אחר אשר לא היה לך עד עתה, ואם תספר מה שדיברתי עמך - מיד אתה מת!" שמע השמש דברי אברהם אבינו, נשק ידיו ויצא מן המערה.  
   משיצא הלך אצל הרב, אמר לו הרב: "יודע אני שדיבר עמך אברהם אבינו, עליו השלום"! השיב לו השמש: "לא דיבר עמי מאומה"!-אמר הרב: "לא דיבר עמך! אל תכחד ממני דבר!" השיב לו השמש: "איני רשאי לגלות לך דבר פן אמות עכשיו". - אמר לו הרב: "ימיך הגיעו לשמונים שנה ועדין רוצה אתה לחיות! " סיפר לו המעשה ומיד מת. 
(ספר חברון 'כסף צרוף' לר' יוסף בכ"ר יוסף)