אברהם אבינו





חזרה


שכונת אברהם אבינו הוקמה במאה ה-16 לאחר שהשטח נקנה ע"י יהודים מגורשי ספרד, הם הקימו שכונה הבנויה כחצר גדולה וסגורה ובמרכזה עומד בית הכנסת "אברהם אבינו", בית הכנסת נקרא כך בעקבות אגדה המספרת כי בזמן שהיה חסר עשירי למנין לתפילת יום הכיפורים, בא אברהם אבינו להשלים את המניין.

בין היהודים שחיו ב"גטו" במשך כארבע מאות וחמישים שנה, היו רבנים וגדולי תורה ידועים. במשך המאות ה 18 - 17 הלך הרובע ונבנה בצפיפות רבה. הקהילה גדלה והיהודים נמנעו מלגור מחוץ לרובע מסיבות בטחוניות, לכן נבנו קומות, זו על זו, עד שהגיע גובה לארבע-חמש קומות וביניהם סמטאות צרות. "נוספה משפחה - עמדו והוסיפו חצר בראש הגג, חצר על גבי חצר, קומה על גבי קומה, ומלאו אותם בנים ובנות. אשרי מי שדירתו היתה בעליונות, שנהנה מאור החמה ומאויר צח: ואוי למי שדירתו בתחתונות, שלא ראה קו אורה מימיו" (ע' אבישר "ספר חברון"). למרות הצפיפות ברובע, שרר ניקיון וסדר מופתי ולמרות דלותה, זכה כל אורח שבא לחברון לארוח של מספר ימים, על חשבון הקהילה.

בשנת תרפ"ט (1929) עונו ונרצחו באכזריות יהודים תושבי הרובע ע"י שכניהם הערבים, הרובע נבזז ונשדד.
לאחר הכיבוש הירדני בתש"ח הרסו הערבים את הרובע היהודי והקימו עליו שוק סיטונאי, מרכז איסוף אשפה ובית שמוש צבורי. על חורבות בית הכנסת אברהם אבינו הוקם דיר עיזים וחמורים.
ב 1967 לאחר מאמצים כבירים של פרופסור בן ציון טבגר ז"ל (שאף נעצר מספר פעמים) התירה הממשלה את פינוי דיר הבהמות וחשיפת שרידי בית הכנסת.

כיום:
באברהם אבינו גרות כ 30 משפחות, בית הכנסת אברהם אבינו הוקם מחדש, ברובע נמצאים משרדי הישוב היהודי בחברון, בית ביתר ובית ההארחה "אשל אברהם" -טל': 029965333
חלקו הגדול של הרובע נמצא כיום בשליטה ערבית.