כל איזכורי חברון בזוהר
חזרה

* זוהר כרך א (בראשית) פרשת לך לך דף עט עמוד ב דמית שאול ומלכותא
אתחזי לדוד אמאי לא קביל מלכותא מיד על כל ישראל אלא כלא רזא דחכמתא איהו בגין דדוד לית ליה לקבלא מלכותא אלא עד דיתחבר באבהן דאינון בחברון וכדין בהו יקבל מלכותא ועל דא אתעכב תמן שבע שנין בגין דיקבל מלכותא כדקא יאות וכלא ברזא דחכמתא ובגין דיתקן מלכותיה, כגוונא דא אברהם לא עאל

* זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף צט עמוד א
חד סמכא מכרסייא עלאה כאבהן, ואף על גב דאיהו כרסייא לגבייהו, אבל בזמנא דאתחבר בהו איהו חד סמכא לאתתקנא בכרסייא עלאה, ובגין כך נטל מלכותא (ע"ט ב) בחברון דוד מלכא שבע שנין לאתחברא בהו והא אתמר, ר' אבא פתח ואמר (תהלים כ"ד) מי יעלה בהר יי' ומי יקום במקום קדשו, ת"ח כל בני עלמא לא חמאן על מה קיימי

* זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכה עמוד א
ובגין יקרא דשכינתא לא כתיב במרים על פי יי', אבל בשרה כתיב בקרית ארבע רזא דקרית ארבע ברזא עלאה ולא על ידא אחרא, בקרית ארבע ולא בנחש, בקרית ארבע היא חברון דאתחבר דוד מלכא באבהן ועל דא לא הוה מיתתה בידא אחרא אלא בקרית ארבע, תא חזי כד יומין דבר נש אתקיימו בדרגין עלאין אתקיים ב"נ בעלמא, כיון דלא אתקיים

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת שמות דף טז עמוד ב
בר לחמא הוה ההוא מיתא ומסתפינא לאשתעויי יתיר בהדיה, לא אהדרו, אמר רבי אבא האי דאמרו דצלותהון דמתייא מגינן על חיי מנלן, דכתיב (במדבר יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, א"ר יהודה ת"ח תרין נדרין נדר קודשא בריך הוא ליעקב, חד דייחות עמיה למידר עמיה בגלותא וחד דיסקיניה מקבריה למחמי חדוותא דסייעתא קדישא דדיירי עם

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
מנייהו, מנא לן מכלב דכתיב (במדבר יד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי, מאי רוח אחרת דאתפרש מאינון מאללין דכתיב (שם יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, דאתפרש מאינון מאללין ואתא איהו בלחודוי לחברון לאשתטחא על קברי אבהן, וחברון אתיהיב ליה חולק אחסנא לאתתקפא ביה כמא דאת אמר (דברים א) ולו

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי, מאי רוח אחרת דאתפרש מאינון מאללין דכתיב (שם יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, דאתפרש מאינון מאללין ואתא איהו בלחודוי לחברון לאשתטחא על קברי אבהן, וחברון אתיהיב ליה חולק אחסנא לאתתקפא ביה כמא דאת אמר (דברים א) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, אמאי יהיבו ליה חברון, אי

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
אחרי, מאי רוח אחרת דאתפרש מאינון מאללין דכתיב (שם יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, דאתפרש מאינון מאללין ואתא איהו בלחודוי לחברון לאשתטחא על קברי אבהן, וחברון אתיהיב ליה חולק אחסנא לאתתקפא ביה כמא דאת אמר (דברים א) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, אמאי יהיבו ליה חברון, אי בגין דאשתטח בקברי אבהן לאשתזבא

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
איהו בלחודוי לחברון לאשתטחא על קברי אבהן, וחברון אתיהיב ליה חולק אחסנא לאתתקפא ביה כמא דאת אמר (דברים א) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, אמאי יהיבו ליה חברון, אי בגין דאשתטח בקברי אבהן לאשתזבא מההוא עיטא דילהון דאשתזיב, לא, אלא רזא דמלה שמענא, כגוונא דא כתיב (שמואל ב ב) וישאל דוד ביי' לאמר

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
חברונה, הכא אית לאסתכלא כיון דהא מית שאול ודוד ביומי דשאול אתמשח לקבלא מלכו, כיון דמית שאול אמאי לא אמליכו ליה לדוד ולא קביל מלכו על כל ישראל ואתא לחברון ומלכו קביל על יהודה בלחודוי שבע שנים ואתעכב תמן כל הני שבע שנים, ולבתר דמית איש בושת קביל מלכו על כל ישראל בירושלים, אלא כלא הוא רזא קמי

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
דלעילא ולא אתבני עד דאתא ואתחבר באבהן, וקאים שבע שנים לאתבנאה בגווייהו, לבתר שבע שנים אתבני בכלא ואתמשכא מלכותיה די לא תעדי לעלמין, ואי לאו דאתעתד בחברון לאתחברא בדוכתיה לא אתבני מלכותיה לאתמשכא כדקא יאות, כהאי גוונא כלב אתנהיר ביה רוחא דחכמתא ואתא לחברון לאתחברא באבהן ולדוכתיה אזל

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת וארא דף לא עמוד א
מלכותיה די לא תעדי לעלמין, ואי לאו דאתעתד בחברון לאתחברא בדוכתיה לא אתבני מלכותיה לאתמשכא כדקא יאות, כהאי גוונא כלב אתנהיר ביה רוחא דחכמתא ואתא לחברון לאתחברא באבהן ולדוכתיה אזל ולבתר דוכתיה הוה וירית ליה, רבי ייסא (נדפס מקץ קצ"ו ב') ורבי חזקיה הוו אזלי מקפוטקיא ללוד והוה עמהון חד יודאי במטול

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קנא עמוד ב
ובגין כך מתין דאינון לבר מארעא קדישא תחות רשו אחרא ושריא עלייהו סטרא אחרא אקרון נבלה, הקיצו ורננו שוכני עפר שוכני דיירין דמיכין ולא מתין, ומאן אינון דמיכין דחברון דאינון לא מתין אלא דמיכין ועל דא כתיב בהו גויעה כמאן דגווע ואית ביה קיומא לאנערא, אוף הכי אינון ד' זוגי דחברון דמיכין אינון ולא מתין וכלהו קיימו

* זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קנא עמוד ב
שוכני דיירין דמיכין ולא מתין, ומאן אינון דמיכין דחברון דאינון לא מתין אלא דמיכין ועל דא כתיב בהו גויעה כמאן דגווע ואית ביה קיומא לאנערא, אוף הכי אינון ד' זוגי דחברון דמיכין אינון ולא מתין וכלהו קיימו בקיומייהו באינון גופין דלהון וידעי סתרין גניזין יתיר משאר בני נשא, גניזין הוו תמן גו פתחא דג"ע אינון גופין דלהון ואלין אינון

* זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף ע עמוד ב
דלא אסתלקו מהאי עלמא ושכיחין בהאי עלמא וכד אצטריך עלמא רחמין ואינון חיין יתבין בצערא אינון מצלו צלותא עלייהו ואזלין ומודעין מלה לאינון דמיכין דחברון ומתערין ועאלין לגן עדן דארעא דתמן רוחיהון דצדיקייא מתלבשן בעטרין דנהורא ואתייעטו בהו וגזרין גזרה וקודשא בריך הוא עביד רעותא דלהון וחס על עלמא

* זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עא עמוד א
ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו, מאי טעמא דשויין רעותא דילהון לאתדבקא נפשא בנפשא כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי חברון ומודיעי להו צערא דעלמא, וכלהו עאלין בההוא פתחא דג"ע ומודיעי לרוח, ואינון רוחין דמתעטרן בג"ע מלאכי עלאין אזלי בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה,

* זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עא עמוד א
כלהו צוחין על אורייתא דאתקלנא ואתגלייא לההוא אתר, אי בני נשא תייבין ובכאן בלבא שלים ותייבין קמי קודשא בריך הוא, כלהו מתכנשי ובעאן רחמי ומודיעין לאינון דמיכי חברון ועאלין ומודעין לרוח דבג"ע כמה דאמרן ואי אינון לא תייבין בלבא שלים למבעי ולמבכי על צערא דעלמא, ווי להון דכלהו מתכנפי לריקא אמרי מאן גרם לאורייתא קדישא

* זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עא עמוד א
ר' חזקיה מאן את, א"ל מיתא אנא והא אתערנא לגבי ס"ת, דזמנא חדא הוה יתיב עלמא בצערא ואתו חייא הכא לאתערא לן בספר תורה ואנא וחבראי אקדימנא לגבי דמיכי חברון וכד אתחברו בג"ע ברוחיהון דצדיקייא אשתכח קמייהו דההוא ס"ת דאייתו לקמן אינון חייא הוה פסול ומשקר בשמא דמלכא על דאשתכח וא"ו יתיר בההוא קרא

* זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עא עמוד א
קביר עמנא ואזל ובעא בג"ע עלייהו ואתסי עלמא כדין שארו לן, ומן ההוא יומא דסליקו ליה לר"א מבי קברא דא ואתייהיב לגבי אבוה לית מאן דאתער למיקם קמייהו דדמיכי חברון דמסתפינא מן ההוא יומא דדחו לי ולחברי, והשתא אתיתון לגבן וס"ת גביכון אמינא דהא עלמא בצערא אשתכח, ועל דא אזדעזענא דאמינא מאן יקדים לאודעא לאינון

* זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אחרי מות דף עא עמוד א
מן ההוא יומא דדחו לי ולחברי, והשתא אתיתון לגבן וס"ת גביכון אמינא דהא עלמא בצערא אשתכח, ועל דא אזדעזענא דאמינא מאן יקדים לאודעא לאינון זכאי קשוט דמיכי חברון, אשתמיט רבי ייסא בההוא קיטרא דספר תורה, א"ר חזקיה חס ושלום לית עלמא בצערא ואנן לא אתינן להאי, קמו רבי חזקיה ורבי ייסא ואזלו, אמרי ודאי בשעתא

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנח עמוד ב
ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויבאו מבעי ליה, אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא, אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קנט עמוד א
דלהון מאן יכיל לאעלאה במערתא, אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קודשא בריך הוא ודא הוא ויבא עד חברון, תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קודשא בריך הוא בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב (בראשית

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קס עמוד א
ויעלו בנגב ויבא עד חברון, ויעלו בנגב בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא, בנגב כמה

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קס עמוד א
במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא, בנגב כמה דאת אמר (בראשית ח) חרבו המים ומתרגמינן נגיבו, לבתר ויבא עד חברון עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה, ושם אחימן ששי ותלמי, תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קס עמוד א
ותלמי, תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא, ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה, וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה, וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר, לפני צוען מצרים תנינן

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קס עמוד א
ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא, ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה, וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה, וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר, לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב

* זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קס עמוד א
אית לה לכל סטרא עשרה, וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר, לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר (משלי ז) אמור לחכמה אחותי את והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי בת שבע, לפני צען מצרים כמה דאת אמר (מלכים א ה) ותרב

* זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכב עמוד א
שנגזרו עליו כמא דאת אמר ויהיו חיי שרה, מה כתיב ויקם אברהם מעל פני מתו וגו' אמר רב יהודה אמר רב מה כתיב בפסוק קודם זה דכתיב ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען, רבי יצחק אמר רבי יוחנן ברא קב"ה לאדם והכניס בו ארבעה דברים הנחלקים בגוף, אמר ר' יהודה המחוברים בגוף, רבי יצחק אמר הנחלקים בגוף שהם

* זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קכב עמוד ב
להתפרש כל אחד ליסודו כשיוצא האדם מן העולם הזה, רבי יהודה אמר המחוברים בגוף בחייו משמע מקרא דכתיב ותמת שרה זה הגוף בקרית ארבע אלו הארבע יסודות היא חברון שהיו מחוברים בגופו בחייו, בארץ כנען בעולם הזה הבוחר אדם בזמן מועט: