מה בן חברון לירושלים
חזרה

קשר יחיד במינו קיים בין חברון לירושלים. בכל יום, לפני הקרבת קרבן התמיד של שחרית היו הכהנים בבית המקדש השני מזכירים את ישני מערת המכפלה. הממונה היה שולח כהן לבדוק עם עלה עמוד השחר, שהוא הזמן של הקרבת קרבן התמיד. הכהן שהבחין באור ראשון היה מכריז: "ברקאי"!. וסח השאלה של הכהן היה "האיר כל המזרח עד שבחברון?" למה? - להזכיר זכות אבות - ישני חברון. כך היה במקדש גם בסדר עבודת יום הכיפורים שבו מזכירים זכות אבות ביום הקדוש, שהוא יום מחילה וסליחה לישראל.
האגדה קושרת בין חברון לירושלים גם בנושא חורבן בית המקדש.
כשחרב בית המקדש ונשרף, יצאה בת קול וקראה על קברי אבות:
"אתם שקועים בשנתכם ולא יודעים צער העולם? בניכם אשר גידלתם בצער, מהם נהרגו במיתות משונות, מהם גולים בשבי בין שונאיהם... איה רחמים? איה האמונה שלכם? קומו ובקשו רחמים על בניכם!" מיד האבות ואמהות מתעוררים.

על הפסוק במגילת אסתר דרשו: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" - בלילה ההוא נדדה שנת אבות העולם ממערת המכפלה, ולא עוד אלא שהקב"ה שלח לקרוא לאבות שיבקשו רחמים על בניהם.

ועוד לפני כן:
בשעה שביקש אברהם אבינו לקנות את מערת המכפלה מידי בני חת, אמרו לו: יודעים אנו שהקב"ה עתיד ליתן לך ולבניך את כל הארץ הזו. כרות לנו ברית שאין בני ישראל יורשים את עיר יבוס, כי אם ברצונם של היבוסים, ואחר כך תקנה את מערת המכפלה לאחוזת עולם. וכרת להם אברהם ברית ואחר כך מכרו לו את מערת המכפלה בכסף מלא. וכן עשו בני ישראל כשכבשו את הארץ. עד שבא דוד וקנה מאת היבוסי את מקום בית המקדש בכסף מלא.

כמו כן, הרי חברון משקים את ירושלים: מעיינות אל-ביאר ואל-ערוב דרך בריכות שלמה: חברון מחוברת לירושלים באמצעות דרך האבות, היא דרך גב ההר, היא דרך קו פרשת המים.
("עמק חברון" נועם ארנון)