כלב במערת המכפלה
חזרה

סמוך לכניסת בני - ישראל לארץ, שולח משה מרגלים לתור את הארץ. במסלול מסעם הם מגיעים עד חברון: "ויעלו בנגב, ויבוא עד חברון, ושם אחימן, ששי ותלמי ילדי הענק." אולם מרגל אחד, נשיא שבט יהודה - פרש.
זהו כלב בן יפונה, שהלך לפקוד קברי אבות, וכה אמר להם: "אבותי, בקשו עלי רחמים, שאנצל מעצת המרגלים". כלב מבקש את ברכת האבות בחברון. העיר שמכוחה שאב אומץ לעמוד מול אלו שלא הכירו בזכות אבות. המקרא מעיד על כלב ש"היתה עימו רוח אחרת".
בתחילת דרכו הוא בעצה אחת עם המרגלים, ברם המפגש עם עיר האבות מעיר בו רוח אחרת, הנותרת לך כוח לומר לעמו:

"אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת, ונתנה לנו".

כלב הבא מכוחה של זכות אבות מצליח להכניע את הענק ובניו השוכנים בחברון.
זיקתם השלילית של בני הענק לחברון עומדת ביחס הפוך למעמדו של כלב בחברון.
לשון יחיד היא הנקוטה בתיאור בואו של כלב - וזהו שהמקרא מגלה את כוחו של כלב: "ויבוא עד חברון". ולא "יבואו" - לפני שהמרגלים האחרים היו יראים לבוא שם מפני הענקים.

מה בישר כלב לאבות?

אף-על-פי שהיו שם אלה הענקים הגדולים בא שם כלב. חכמינו מסבירים כי כלב בא בשליחות כפולה: להתחזק בעצמו ולבשר לאבות. ומה בישר להם?

מהי נחלת כלב?

הלך כלב לבשר לאבות שהגיע הזמן שיבואו בניהם לארץ. אשר נשבע להם הקב"ה. לפיכך אמר לו משה שתהיה לו חברון לנחלה. כלב, נשיא שבט יהודה - שבט המלוכה, זכה לבית מלוכה בקחתו לאשה - כך אומרת המסורת - את מרים אחות משה, ומזרעת הועמדה מלכות ישראל, שתחילתה בחברון.
(מתוך "מערת המכפלה")